סגנון ריקוד שהופיע לראשונה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ככל הנראה כדי לחתור תחת המוסכמות הקפדניות של הבלט הקלאסי. למחול המודרני מופעים שונים, ודרכי ביטוי שונות. בעיקרו הוא מבוסס על זרימת הגוף במרחב, שבירת המקובל מבחינה תנועתית וכן הבעה אישית פעילה מאוד של הרקדנים, עד לכדי מיצוי כל היכולות והאפשרויות הגופניות. לריקוד המודרני אין סט חוקים, אך הריקוד מיוצר תוך שימוש ברגש, מצבי רוח ודגשים של המוזיקה.
מיועד לגילאים –
מורה – אור נוימן ונועה שטיינברג